למלא את החסר

ה"רומן" של דוידוביץ' עם מכבי חיפה, הטעויות הבלתי פוסקות של שטראובר והירידה ביכולת של דודו אוואט במאיורקה מסמלים את הדעיכה של דור השוערים הנהדר שחווינו בשנים האחרונות. את החלל שנוצר היו אמורים למלא שוערים כמו דודו גורש, חיימוב, הרוש, לויטה ודני עמוס אבל למעשה השוערים הזרים הם אלה שנתנו כאן את הטון ובמיוחד שוערי נבחרת ניגריה- אניימה את איינוגבה את אג'ידה. השוערים הישראלים שציינתי הם שוערי ליגה הטובים אבל עדיין לא עשו את קפיצת המדרגה ואולי גם לא יעשו ( אם ניקח בצד את אריאל הרוש).
המצב הבעייתי הזה מאלץ אותנו לילטוש עיניים אל עבר הדור החדש של השוערים ובראשם ברק לוי, בוריס קליימן ורם שטראוס.

ברק לוי - מכבי ת"א שנתון 93

השוער המוכשר מבין השלושה,אמנם מאוד צעיר אבל כבר צבר טונה של ניסיון בבוגרת ובנבחרת הנוער. עוד לפני שהוא סיים את עונתו הראשונה בנוער של הצהובים הוא כבר רשם מספר הופעות בבוגרת על חשבונו של שטראובר המאכזב. נחשב לבן טיפוחיו של אובארוב ומתחיל כבר לבסס את עצמו כשוער הראשון של מכבי. העונה: 8 משחקים ( 3 בגביע הטוטו ).

בוריס קליימן - הפועל ת"א שנתון 90

השוער ה"וותיק" יותר. גדל במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא וסומן כבר אז כהבטחה גדולה. לאחר העונה הראשונה שלו בבוגרים של כפר סבא הוא נרכש ע"י הפועל ת"א והושאל למכבי הרצליה וכפר סבא. העונה הוא משמש כשוער השני לאפולה אדל בהפועל ת"א וממעט לקבל דקות. שותף לחילוף התמוה של קשטן כשהכניס אותו במקום אדל בניצחון 0:6 על ראשל"צ בדקה 80. העונה: 3 משחקים ( 2 בגביע הטוטו).

רם שטראוס- עירוני בת ים ( מושאל ממכבי חיפה) שנתון 92

מוכר לחובבי הכדורגל כאחיו של שוער עבר אחר - שגיא שטראוס. נחשב לשוער הנוער המוכשר ביותר מאז תום אלמדון שצמח בחיפה בשנים האחרונות. העונה הוא משחק ( בהשאלה ) במכבי עירוני בת ים מהליגה הלאומית עם מאמנו מקבוצת הנוער איתי מורדכי שהביא אותו איתו. העונה: 17 משחקים (6 בגביע הטוטו).

שווים אליפות

הרבה זמן צמרת ליגת העל לא הייתה צמודה כמו העונה, נכון שמדובר על מחזור 12 אבל העונה נדמה שיש הפתעה באוויר. שלושת הגדולות רחוקות משיאן ,אני נוטה להאשים את בכך את עוול הליגה האירופית שכן לא זכור לי עונה ששלושת הגדולות פתחו אותה ביכולת ירודה כל כך.
אז מי תיקח אליפות השנה שואלים? מבין הקבוצות הגדולות נדמה שהפועל ת"א היא הפחות גרועה ואכן היא מובילה את הטבלה, אבל יש לי תחושת בטן שההפתעה תבוא מבין הקבוצות האחרות שמאכלסות את הצמרת - קריית שמונה (מקום שני), הפועל עכו (מקום שלישי) ומכבי נתניה(מקום רביעי).
את התשובות נקבל רק בחודש מאי אבל רציתי להביא בפניכם את השחקנים שהם האקס פקטור בקבוצות שלהם, ועל חלקם אולי לא שמעתם אפילו.

פאלצו'ק (מימין)

ניקלאס פאלצו'ק - הפועל עכו    

קשר/חלוץ בן 25 שהגיע בעונה שעברה לעכו על תקן של עולה חדש מארגנטינה. על פניו אין משהו מרשים במשחק שלו שנראה מסורבל ואיטי אבל שזה לא יטעה אותכם, פאלצו'ק ניחן בטכניקה טובה,יודע לשמור טוב על הכדור וחד ליד השער. כרגע הוא המבקיע המצטיין של עכו עם חמישה שערים ומתוכם שלושער מול הפועל חיפה.

אחמד סבע -מכבי נתניה


סבע (31) הוא אניגמה בכדורגל הישראלי, חלוץ שעד גיל 28 שיחק בבני לוד מהליגה השנייה, היה מבקיע מצטיין אבל לא משך תשומת לב מיוחדת. את הקפיצה הוא עשה במכבי נתניה ומאז הוא לא מפסיק לכבוש. סבע משלב פיזיות, ניידות וסיומת קטלנית ברחבות, העונה הוא חתום כבר על תשעה שערים.

דושאן מאטוביץ'- קריית שמונה

השחקן האלמוני מהשלושה, מגן שמאלי סרבי בן 28 שהגיע העונה מאקרנאס שבליטא. למגן שהתחיל את הקריירה שלו בפרטיזן בלגרד תכונות כמעט מושלמות למגן, הוא מאוד שקט במשחק שלו והאתלטיות מאפשרת לו לבוא לידי ביטוי בהגנה ובהתקפה.הוא חלק מרבעיית ההגנה הנהדרת של קריית שמונה שספגה רק 7 שערים עד כה (שנייה להפועל ת"א).


ההימור שלי היא שההפתעה (אליפות?) תבוא מצד נתניה המסוכנת או קריית שמונה בעלת הגנת הברזל , אבל כבר עכשיו ברורה התרומה של שחקנים אלה.

"השקיע והתאמץ היום"

זהו המשפט הנפוץ ביותר שאומרים הפרשנים שלנו כאשר שחקן ישראלי שוכב על הקרקע , מניף רגלו מעלה וזועק לחברו שימתח לו את הרגל. המינוח המקצועי לתופעה נקרא התכווצות שרירים. תופעה זו מתרחשת כאשר גוף האדם לא מצליח לפרק את חומצת החלב שהשרירים מייצרים בעת מאמץ- במילים אחרות ,ההתכווציות מתרחשות כאשר השחקן לא בכושר.
במשחק הליגה האחרון בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים שחקני ירושלים החלו ליפול כמו זבובים כבר בדקה ה-70 למשחק. גם שדר המשחק וגם פרשן המשחק (נוימן כמובן) לא הפסיקו לשבח את שחקני ירושלים  שהתאמצו והצליחו להוביל ולנצח את הקבוצה ה"מפחידה" מת"א. שאלתי את עצמי , איך שני הליצנים בעמדת השידור לא מתייחסים לכושר המזעזע של שחקני בית"ר שלא מצליחים לסיים משחק כאשר הליגה כבר במחזור ה-12 שלה, האם רק אני ראיתי את הבושה הזו?
שבועיים לאחר מכן יצא לי לראות את השידור בליגה הלאומית בין אום אל פאחם לבין אשקלון. בדקה ה-85 שחקן של אום אל פאחם שכב על הקרקע עקב התכווצות שרירים והדבר היחידי שהפרשן (אלון מזרחי) הצליח להגיד היה ש"ניכר שהשחקן התאמץ היום".

מראה שכיח בארצנו

אולי הגיע הזמן ששדרנים והפרשנים יגידו לנו את האמת שכן רוב הפרשנים היו בעברם שחקני כדורגל וחוו תופעה זו על בשרם. הייתי רוצה לשמוע יותר ביקורת על שחקן שלא יכול לסיים משחק ופחות שבחים על כך שהתאמץ!.
בינתיים  למי שנמאס מהתופעה הזו אני ממליץ לצפות בכל ליגה שהיא לא השישית באירופה.

להפיק לקחים

בטורניר האחרון שנערך בארץ השתתפו נבחרות הנור של ישראל,צ'כיה,סרביה וליטא. ישראל אכזבה בטורניר ,סיימה מקום שלישי והצליחה להעלות בזכות ,אפשר לומר, חוקי המפעל ומעט מזל.
נבחרת הנוער הנוכחית לא משופעת בכשרונות רבים ונדמה שרוב חובבי הכדורגל בארץ לא מכירים כלל את השחקנים. אם בכל זאת נחפש שחקנים בולטים יותר, אפשר להבחין  בשני שחקנים שכבר משחקים בקבוצות אירופאיות.
מדובר על עומרי אלטמן שמשחק בנוער ובמילואי פולהאם האנגלית ובקני סייף מהנוער של מינכן 1890 הגרמנית.
כמו שחקנים ישראלים קודמים שיצאו בגיל מוקדם (לפני הצבא) , גם אלטמן וסייף יצאו לאירופה בגיל צעיר על מנת לשחק ולהתפתח בתנאים אופטימלים ולהשתפשף ברמות הגבוהות ביותר.



קני סייף

עומרי אלטמן

ההנחה הרווחת בארץ היא שצריך לשאוף ששחקנים צעירים יצאו שכמה שיותר מוקדם לאירופה . על פניו ההנחה נשמעת כהגיונית ביותר אולם אם בוחנים אותה מספיק לעומק מסתמנת כשגויה.
ההוכחה הטובה ביותר היא שרוב השחקנים שיצאו בגלאים מוקדמים לא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם לעומת שחקנים שיצאו בגיל מאוחר יותר .
שחקנים כמו סאסי ודהאן (דורטמונד), שי בירוק ויוסי בניון (אייקס),גיא אסולין (ברצלונה), ניר מנצור (ריאל מדריד), נס זמיר (אלבסטה), בן סהר (צ'לסי), אלי זיזוב (לבסקי סופיה) התחילו כהבטחות אולם לא הצליחו להשתלב בקבוצות שלהם כשחקנים בוגרים וחזרו לארץ.
כמעט כל השחקנים שהצליחו בזירה האירופאית יצאו בגיל מאוחר יותר, בגילאים 22-25. שמות כמו חיים רביבו, אייל ברקוביץ', יוסי בניון, דודו אוואט, טל בן חיים, נאתכו, ברדה יצאו לאחר שהם השאירו חותם בליגה שלנו וצברו ביטחון.

אמנם קשה לשחק צעיר לסרב להצעה מחו"ל ועוד כשהיא מגיעה בשלב מוקדם כל כך, אבל אולי כדי לשקול אותה היטב לפני שקופצים עליה ,שכן לפעמים מומלץ להפיק מלקחי העבר.

לפרק את הנבחרת

יכול להיות שהמעטנו ביכולתו של השחקן הישראלי? עונת 2011-2012 תזכר כעונת היצוא הגדולה של הכדורגל הישראלי, לא פחות מ-40 שחקנים ישראלים יצאו לשחק ברחבי אירופה ובהרבה מהמקרים השידוך זוכה להצלחה. לצד הצלחות של שחקנים שהיו מהמובילים בליגה כמו ביברס נאתבו בקאזאן, ערן זהבי בפאלרמו, איתי שכטר בקייזסלאוטרן,בירם כיאל בסלטיק ותומר חמד במאיורקה ישנן גם הצלחות של השחקנים שנחשבו בינוניים יותר : דודו ביטון ומאור מליקסון בקראקוב,עדן בן בסט בברסט ואפילו יובל שפונגין בניקוסיה.

מליקסון וביטון במדי קראקוב

לצד ה"אופוריה" שפקדה את הכדורגל הישראלי, אם נוסיף את עליית שלושת הקבוצות לליגה האירופית, עדיין היצוא המדובר לא חילחל לנבחרת וקמפיין נוסף נחתם בטעם של החמצה.
לסיכום, אולי עכשיו אפשר להפסיק עם התירוץ הנדוש שהשחקן הישראלי נופל מהשחקן האירופאי ונתחיל להסתכל כבר לעבר המתקנים,החובבנות והעסקנות סביב הכדורגל הישראלי.
וחוץ מזה, אם שחקנים שמצליחים בחו"ל לא מביאים זאת גם לנבחרת אז אולי כדי לשלוח אותם לשחק בנבחרות אחרות (ע"ע: מליקסון) ולפרק את הנבחרת.

הבלם הטוב בכל הזמנים

 הנתונים של טל בן חיים לא מטעים- השחקן שעלה לקבוצת הבוגרים של מכבי ת"א כבר בגיל 17 רשם 183 הופעות בליגה האנגלית ובגביעים השונים באנגליה ואני כלל לא נכנס  לסכומים האסטרונומים שהרוויח. טל אף מחזיק ב-63 הופעות בנבחרת וכבר כמה שנים הוא העוגן של הנבחרת בהגנה ללא תחליף, אפשר לומר שהוא ה"יוסי בניון" של ההגנה אך ללא הערכה והתהילה שזכה יוסי.

בן חיים במדי צ'לסי

עם כל ההצלחה בקריירה רבים ממעיטים מערכו והוא לא זוכה להערכה בתקשורת כפי שזוכים לה יוסי בניון, דודו אוואט,וליגיונרים חדשים נוספים שצצים כעת בכל פינה. בנוסף אם נבחן זאת לעומק, בן חיים הוא הבלם היחידי,אולי פרט לאבי כהן ז"ל,שעשה קריירה מכובדת ורבת שנים באירופה ועוד בליגה הנחשבת לקשה בעולם. שאר הבלמים הגדולים בעידן המודרני כמו גדי ברומר, שמעון גרשון ואריק בנאדו עשו את כל הקריירה,יפה ככל שתהיה, בליגה הבינונית שלנו. המקרה של דקל קינן יכול השפוך אור על הצלחת בן חיים,גם קינן יצא לאנגליה לאחר עונות טובות במכבי חיפה והגיע לקבוצה קטנה. בניגוד לבן חיים הוא לא הצליח להתמודד עם עוצמת הליגה ואחרי חצי שנה ירד לליגת המשנה וכרגע עדיין לא מצליח לקנות לעצמו מקום בהרכב.
 הקריירה האירופית של בן חיים למודה גם אכזבות וגם הקמפיינים בנבחרת לא היו מזהירים אולם בן חיים הוא ללא ספק הבלם הטוב בכל הזמנים.



בולטון



   103 הופעות, ביסס את עצמו כשחקן הרכב והפך לבלם לגיטימי ומבוקש בליגה האנגלית.









צ'לסי




15 הופעות, הגיע כשחקן חופשי. תקופה שתזכר בגלל הסכסוך עם גרנט והפשלה מול טורס וליברפול.







מנצ'סטר סיטי



9 הופעות,הגיע בתחילת תקופת המליארדרים מאבו-דאבי.

סנדרלנד

5 הופעות










ווסטהאם



12 הופעות, חזר לשתף פעולה עם גרנט.

פורטסמות'

39 הופעות, עונה מטורפת, ירד איתה ליגה בעונה בלתי אפשרית והגיע לגמר גביע ה-FA.

זימון למילואים

בשנת 2002 החליטה ההתאחדות לכדורגל לבטל את ליגת המילואים בישראל מהסיבה שלחלק מהקבוצות לא היה סגל מספיק רחב על מנת להתמודד בליגת המילואים. הליגה הייתה מורכבת מקבוצות "בת" שייצגו קבוצות בעיקר מליגת העל. את הסגל מילאו שחקני נוער, שחקנים שלא קיבלו דקות משחק ושחקנים נבחנים.
בעולם המתכונת של ליגת מילואים מתקיימת בהרבה ליגות בכירות כמו אנגליה,ספרד וגרמניה. היום להרבה קבוצות בליגת העל יש סגל מספיק רחב על מנת להשתתף בליגה כזו או לפחות לבנות קבוצת בת שתשחק בליגות נמוכות- כמו בספרד וגרמניה והרווח יכול להיות גדול- אם ידעו ליישם זאת נכון.
דוגמה לקבוצה שהרוויחה מאוד מקבוצת המילואים שלה הייתה מכבי ת"א. ב- 2001 נבחן בקבוצת המילואים שלה רודריגו גולדברג הצ'ילאני שכבר שיחק במכבי בקדנציה קודמת וניסה את מזלו שוב לאחר פציעה קשה שעבר. מכבי החליטה לתת לו הזדמנות נוספת ושלחה אותו להתאמן ולשחק עם קבוצת המילואים. גולדברג חורר רשתות במילואים ועוד באותה שנה קיבל הזדמנות בקבוצה הבוגרת. הרווח הגדול היה בעונה אח"כ לאחר שזכה עם מכבי באליפות והיה מהשחקנים הטובים בליגה.

חותמת לשיטה.גולדברג

זו רק דוגמה אחת אבל ישנם עוד יתרונות:
1. דקות משחק- זו אפשרות טובה לתת דקות משחק לשחקנים שלא זוכים לשחק בדר"כ, אפשרות לשקם שחקנים שחוזרים מפציעה, לבחון בסבלנות שחקנים זרים ולראות לראשונה שחקני נוער.
2. מעקב נוח יותר- הרבה שחקנים שמסיימים גיל נוער נשלחים להשאלה בקבוצות מליגות נמוכות וזה מקשה על הצוות המקצועי של קבוצת האם לעקוב אחריהם. קיבוץ השחקנים הללו בקבוצה אחת יכול לעזור לצוות המקצועי להשגיח עליהם מקרוב.
3. מפעל הטוטו- אולי הקמת ליגת מילואים תמנע מקבוצות לשלוח לטוטו את קבוצות הנוער והשחקנים הנבחנים ותאפשר קצת יותר יוקרה ותחרותיות במפעל. זאת ,כמובן, במקביל לשינויים נוספים קרי פרס כספי גבוה יותר ומתן כרטיס לאירופה.

מציאות במיליון יורו - עמנואל מ'בולה

בשנים האחרונות עם כניסת הקבוצות הגדולות בישראל לליגת האלופות ולליגה האירופית החלו להישפך יותר כספים מבעבר על שחקנים זרים, מכבי ת"א הוציאה כ- 800,000 אלף יורו על האריס מדוניאנין, השכנה האדומה הוציאה כ-900,000 אלף יורו על נוסא אייגבור וישנם עוד מקרים.
במחווה של רצון טוב, כותב הבלוג הזה החליט לעזור  למצוא את השחקנים שעשויים להגיע לליגה שלנו ובמחיר סביר של מיליון יורו.

עמנואל מ'בולה- Emmanuel mbola
השחקן הראשון שנדבר עליו הוא באמת מציאה. מגן שמאלי מנבחרת זמביה שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בגיל 16! והיה לשחקן הצעיר ביותר שהשתתף באליפות אפריקה.

מ'בולה (מימין),במדי נבחרת זמביה

הקבוצה הראשונה שלו מחוץ לזמביה הייתה קבוצת  פיויק ירבאן מארמניה, ואחרי עונה אחת הוא כבר היה בתוכניות של ווסטהאם וטוטנהאם שלפי פרסומים הציעה עליו מיליון יורו. בסופו של דבר, באופן תמוהה, השחקן לא הגיע ללונדון ונדד לליגה המקומית בקונגו שם הוא משחק היום. קשה להאמין שהשחקן שמחזיק כבר ב-20 הופעות בינלאומיות בגיל 18 ישאר ביבשת השחורה עוד זמן רב. שווי השוק שלו היום עומד על 500,000 אלף יורו והקבוצה הישראלית הראשונה שתשים עליו יד תהנה ממציאה אמיתית.

צפו בביצועים שלו

לחזור מהדלת הקדמית

הרבה אנשים הרימו גבה שיובל שפונגין החליט לעבור לשחק בליגה הקפריסאית, אמרו שהוא גמר את הקריירה ( בגיל 23?!!!) ושהוא הולך לשחק בליגה חלשה יותר רק בשביל שכר גבוה יותר. שפונגין שהיה חלק מקבוצת הנוער של מכבי ת"א שלקחה אליפות עם שחקנים כמו שירן ייני, אורי שיטרית, תום מנשרוב,ליאור ז'אן הגיע מהר מאוד להיות שחקן הרכב בבוגרים של מכבי ואפילו הרשים במדי הנבחרת.
אולם כמו שהשיא הגיע מהר מאוד כך גם הגיע הנפילה- הירידה ביכולת ובביטחון  ושפונגין היה נראה כמו עוד הבטחה שלא תמומש. שפונגין הוצא מסגל הנבחרת וגם במכבי העדיפו לתת הזדמנות לדור מלול הצעיר. המגן הבין שהוא חייב לשנות כיוון ובעזרת הדרכון האסטוני שבידיו קפץ על ההצעה הרצינית הראשונה שהוא קיבל מאירופה- קבוצת אמוניה ניקוסיה, מקבוצות הצמרת של קפריסין.

שפונגין, לא הרבה מדברים עליו

 שפונגין נמצא בין הליגיונרים שזוכים לפחות חשיפה, הליגה הספרדית, איטלקית ואפילו הרוסית יותר מעניינות מהליגה הבינונית אצל השכנה שלנו אבל נא לו להפחית מההצלחה שלו.
 אמוניה ניקוסיה נמצאת אחרי 9 מחזורים במקום הראשון בליגה, 6 נק' מהיריבה אפועל ניקוסיה-מפתיעת ליגת האלופות ו 10 נק' מאנרתוזיס ולשפונגין יש חלק בזה. מהבחינה האישית יובל הפך להיות המגן הפותח של הקבוצה ולרשותו כבר שני שערים עם יכולת יציבה.
היכולת הטובה גרמה לזימון מחודש בעידן פרננדס ואחרי ניסיונות תמוהים עם אלמוג כהן ואלרואי כהן בעמדת המגן הימני נראה שסוף מצאו את השחקן המתאים ביותר לאייש עמדה זו ויובל הוכיח זאת עם משחק מעולה בנצחון על לטביה בחוץ.

הקהל של אמוניה, מוליכת הליגה

לאחר שאנשים בארץ מיהרו להספידו שפונגין ממשיך להתקדם ולהבטיח שלארץ הוא יחזור רק מהדלת הקידמית.

בודד במערכה

עמדת המגן השמאלי תמיד היה תפקיד בעייתי בכדורגל הישראלי, מאז ימי גרייב וקייסי ( ואולי גם בן-דיין ) לא קם בארץ מגן שמאלי אשר ראוי למלא את העמדה הזאת במדי הנבחרת. אולי בגלל זה מאמן הנבחרת לואיס פרננדס החליט לתת הזדמנות למגן השמאלי בן ה-19 טאלב טוואטחה.  המגן שגדל במכבי חיפה מוכיח השנה שהוא ללא ספק המגן השמאלי המוביל בארץ, כמעט ללא מתחרים. המגן כבר בעונה הקודמת הוכיח שיש לו משהו אחר,חוצפה מסויימת, הוא מילא בהצלחה את הבור שהשאיר פיטר מסיללה בעקבות פציעה והיה שותף באליפות של עונת 2010-2011.

לא מפסיק לרוץ -טאלב טוואטחה

מי שראה את המשחק של חיפה מול גנק בר"ג ראה בעצם מי זה טאלב, לטובה ולרעה. במשחק ראו מגן שלא מפסיק לרוץ לרגע ותומך כל הזמן בהתקפה- משחק בעצם כקיצוני לכל דבר, קל רגליים ונחוש. החלקים שטאלב צריך לשפר על מנת להיות באמת מגן ברמה הכי גבוה הם  ההגנה ( תוך הוספת מסת שריר ) והמסירה האחרונה, במשחק מול הבלגים מעט מאוד מהמסירות שלו היו מדוייקות והובילו למצבים.
ימים יגידו איך טאלב יתפתח, אבל כבר בגיל 19 הכל יודעים מי המגן השמאלי הטוב בארץ.

התקווה של השרון

לפני שנתיים באיצטדיון בהרצליה נפגשו קבוצות הנוער של מכבי הרצליה והפועל רעננה למשחק על העלייה לליגה הלאומית לנוער. האיצטדיון היה מלא בכ-2000 אוהדים והמשחק ענה על הציפיות ממנו אולם לא מהבחינה החיובית. המשחק היה חם ומלא אירועים שבסופו נערי רעננה ניצחו 2:0 לאחר שלהרצליה הורחקו 4 שחקנים ולאחר שהשופט סיים את המשחק לפני הזמן מכיוון שלהרצליה לא נותרו מספיק שחקני שדה על מנת לסיים את המשחק.
לשתי הקבוצות היו באמצע המגרש שני קשרים מרכזיים בולטים - מיקי סרושטן הרענני ותום מונד ההרצלייני.

תום מונד

היום, שנתיים אחרי, שני השחקנים הללו משחקים תפקידי מפתח בקבוצות שלהם, למרות שכל אחד התפתח קצת אחרת.

תום מונד פרץ כבר בעונה הקודמת שהייתה עונתו הראשונה בבוגרים של הרצליה והגיע אף לסגל הנבחרת הצעירה של ישראל-הישג שלא הרבה שחקני ליגה לאומית מגיעים. תום הוא שחקן יותר התקפי ממקבילו הרענני וניחן בטכניקה וראיית משחק משובחת. העונה הוא שחקן הרכב לגיטימי והיה כבר אחראי על שער הניצחון של הרצליה מול בת-ים בתוספת הזמן.

מיקי סרושטן (משמאל)

ההתפתחות של מיקי סרושטן  היתה איטית יותר אולם השנה הוא הפך להיות הבורג המרכזי בקישור ההגנתי של רעננה. מיקי הוא קשר הגנתי גבה קומה ומאוד פיזי- גרזן כפי שכמה אוהבים לתאר.

שני השחקנים שגדלו בשרון ועדיין סוחבים את המפגש ההוא לפני שנתיים מהווים את התקווה הגדולה של שתי הקבוצות הסימפטיות מהשרון.

הקיצוניים החדשים

לאט לאט בלי שאנו שמים לב מתפתחים בישראל שני שחקנים צעירים שהאחד כבר מככב במדי הפועל עכו והשני מככב במדי הנוער של מכבי ת"א. מדובר על סנטיאהו סולליך שמשחק בהפועל עכו בליגת העל ( מושאל ממכבי חיפה) וגאל מרגוליס שמוביל את מלכות השערים בליגת הנוער ( שמונה שערים משמונה משחקים). לשניהם הרבה קווי דימיון: שניהם משחקים כקיצוניים בצד ימין, שניהם סופר מהירים ובעלי טכניקה מרשימה ושניהם שיחקו בבוגרים בגיל מאוד צעיר- מרגוליס ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 16.5 במחזור האחרון של עונת 2010-2011 וסולליך כשהיה בן 18.
סולליך

סולליך מטביע את חותמו בליגת העל והוא הבורג המרכזי בעונה המוצלחת של הפועל עכו עד כה.במאזנו 5 שערים ( 4 בליגה) עד המחזור ה-11, מכבי חיפה עשתה צעד נבון שהשאילה אותו לעונת התחשלות והוא בהחלט מראה סימני התקדמות מרשימים, מלבד ליכולות שלו הוא מראה בגרות ומוסיף יצירתיות לעכו.לדעתי כבר בעונה הבאה הוא יהיה מהשחקנים הטובים בליגה- במדי מכבי חיפה.

סולליך

מרגוליס


השחקן האלמוני מבין השניים אולם מי שעוקב אחרי ליגת העל לנוער בשנתיים האחרונות  יודע להגיד שהוא השחקן הטוב ביותר בנוער. הדבר המרשים אצל מרגוליס הוא הפיזיות והמהירות שלא אופייניים לשחק בן 17.5, מה שיותר מרשים הוא שאת הופעת הבכורה שלו בבוגרים הוא עשה בגיל 16.5 ואפילו סחט פנדל.
מרגוליס אף זכה להתעניינות מצד צ'לסי שזימנה אותו למבחנים.את ליגת הנוער הוא מוביל עם שמונה שערים מתוך שמונה משחקים ואף אחראי לכמה בישולים וסחט עוד 2 פנדלים בעת שקבוצתו נמצאת במקום הראשון.

מרגוליס מול נתניה

אליפות אירופה לנבחרות צעירות
אליפות אירופה לנבחרות צעירות שתתקיים בארץ ב-2013 יכולה להיות במה מצויינת כדי להפגין את היכולות שלהם גם מול המקבילות מאירופה, בכל מקרה אל תשכחו מתי שמעתם בפעם הראשונה על הצמד סולליך את מרגוליס.