יום רביעי, 21 בדצמבר 2011

מלך השכונה

האניגמה


אלירן עטר הוא סוג של חידה בכדורגל הישראלי, אין בכדורגל הישראלי כמעט שחקנים שדומים לו. אם נעז לחפש לו מקבילים באירופה יהיה ניתן להשוות אותו לאנטוניו קסאנו או מריו באלוטלי- פרחחים מלאי כישרון וחסרי רסן. אלירן עטר הוא בדיוק אחד כזה, שחקן מפוצץ כישרון שאי אפשר להפריד את השכונה ממנו.
על היכולת והכישרון שלו אין עוררין, את קללת החלוצים של מכבי ת"א הוא ניפץ בעונה הקודמת עם 18 שערי ליגה והעונה ,לאחר הסיבוב הראשון, הוא עומד על מאזן של 3 שערי ליגה. אם ננסה להגדיר מקצועית איזה סוג חלוץ  הוא אז התאור הטוב ביותר יהיה "חלוץ שיכול ליצור לעצמו לבד את השערים" , הוא לא מריח שערים כמו דמארי ועמאשה והוא לא דומיננטי  ופיזי כמו טוטו תמוז, למעשה, השחקן שמזכיר אותו יותר מכל הוא ברק יצחקי חברו להתקפת מכבי- שני חלוצים שמחפשים את השואו ולא את הת'כלס.

הרבה מצביעים על המשחק השכונתי הזה כסיבה לכך שעטר הוא לא החלוץ הטוב בארץ היום או כזה המשחק באירופה. למשחק השכונתי הזה יש שני צדדים: מצד אחד ישנם המבצעים הנהדרים והגולים המרהיבים אבל מצד שני יש את האנוכיות המעצבנת, הויכוחים עם השופטים והעימותים עם שחקני היריבות.

עטר בבית הדין של ההתאחדות
הקהל


בקרב אוהדי בני יהודה אלירן עטר היה סוג של אליל,  היהלום של השכונה, הקהל הכתום מאוד התחבר אליו כי הוא בא מהם, מהשכונה. התקופה שלו בבני יהודה זכורה כתקופה של הצלחות וכדורגל יפה, בליגה ובאירופה.

בבני יהודה הוא היה אליל
בקהל הצהוב לא קיים הקונצנזוס הזה כפי שהיה בבני יהודה. למעשה הקהל מחולק לשלושה מחנות:
מחנה אחד זוכר לו את העונה הנהדרת אשתקד ואוהב את השואו והכדורגל היפה - הקהל הזה יזכור לעטר את השער היפה על פני ההחמצות והנסיונות להעביר עוד שחקן.

המחנה השני לא מקבל את הסגנון הזה ומחפש את הכדורגל היעיל - הוא יעדיף את הבישול לשער על פני עוד ניסיון למספרת.

 המחנה השלישי והגדול ביותר הוא הקהל שלמעשה עוד לא עיכל את עטר, בשבילם הוא עדיין חידה לא פתורה וקיים ספק אם יקבל את התשובה.

 עד שיימצא הפתרון על הקהל בכללותו פשוט לקבל את  עטר כפי שהוא-על יתרונותיו וחסרונותיו.

יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

נולדו מחדש

יש את השלב  בקריירה של שחקן שהוא מבין שהוא "גמר את הקריירה" בשפת הכדורגל. לפעמים זה קורה כבר בגיל צעיר ( ערן לוי, עידן סרור, ראובן עובד) אבל לרוב זה קורה באופן טבעי בגיל מבוגר.
לפעמים שינויים בקריירה כמו מעבר קבוצה או ירידת ליגה מצליחים לגרום לשחקנים לפרוח מחדש- לממש את הפוטנציאל שהיה טמון בהם או לשחזר את ימי הנעורים המוצלחים.

חאתם עבד אלחמיד - מ.ס אשדוד

חלוץ צעיר ומוכשר בן 21 , היה הבטחה גדולה בנוער של מכבי ת"א לאחר שהגיע מבני סכנין. תפקד בנוער כחלוץ 9 קלאסי שהבקיע הרבה שערים וכבר בנוער  בלט במימדים הגופניים המרשימים ובכוח הפיזי.
אלחמיד במדים הלאומיים
למרות ההצלחה שלו בנוער של הצהובים הוא לא הצליח למצוא את מקומו בקבוצה הבוגרת של המועדון מה שהוביל אותו  בינואר אשתקד  אל קבוצת שרלואה הבלגית בהשאלה.
גם העונה הוא לא מצא את מקומו בקבוצה הבוגרת עקב ריבוי החלוצים ואפילו לא היה בתכניות של איווניר .לאחר החיזורים של ת"א אחרי מגנה השמאלי של אשדוד רחמים צ'קול אשדוד הסכימה  להעביר את צ'קול למכבי בתמורה לסכום כסף ואלחמיד.

לאחר פתיחת עונה לא טובה אישית וקבוצתית אלחמיד מתחיל להראות ניצוצות של כישרון ומרגיש מאוד נוח באגף של אשדוד. במחזור הקודם מול סכנין ( קבוצת הילדות שלו) הוא הפגין את משחקו הטוב ביותר עד כה ובלט עם
שתי פריצות יפות שאחת מהן נוצלה לשער הניצחון.
היכולת הטובה לא נעלמה מעיניו של גיא לוזון שזימן אותו באחרונה לסגל הנבחרת הצעירה.
כבר עכשיו מכבי הבינה איזו טעות היא עשתה כשנתנה לכישרון הזה לחמוק ממנה במיוחד לאור האכזבה מרחמים צ'קול.

יגאל אנטבי - הפועל פ"ת
לא נגמר. אנטבי

בגיל 37 המגן המחונן הזה לא רוצה להיגמר. השחקן שהחל את הקריירה אי שם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת הגיע העונה להפועל פ"ת על תקן המבוגר האחראי ולא מפסיק להפתיע. במשחק אמש מול מכבי ת"א אנטבי לא הפסיק לרוץ ולתמוך בהתקפה ועם יותר פירגון מצד חבריו בקבוצה היה אף מבקיע, לפרקים היה נדמה שהוא השחקן הצעיר במגרש.
אם תשאלו אוהדי הפועל ת"א, רבים מהם יגידו שגם היום יש לאנטבי מקום בהפועל במיוחד לאור הפזיזות ואי היציבות של המגן גל שיש.




רביד גזל - קרית שמונה
גזל- מספר שש, תחנה שישית

גזל הוא מהשחקנים הללו שנדמה שעברו כבר את כל קבוצות הליגה. קרית שמונה היא התחנה השישית שלו בקריירה לאחר שירד ליגה עם אשקלון בעונה שעברה. קרית שמונה החליטה להמר על גזל ועד מהרה הוא "נדבק" ביכולת הטובה של הקבוצה והפך להיות בורג מרכזי בהצלחת הקבוצה העונה. תמיד גזל היה נחשב לשחקן כישרוני שלא הצליח לפרוץ בקבוצות גדולות ( מכבי חיפה ומכבי ת"א) ונדמה שהשנה בגיל 29  זה יכול לקרות.







פרט לשחקנים שצויינו אפשר להוסיף גם את מהראן ראדי שהפך מעוד שחקן בבני יהודה למנהיג הבלתי מעורער של סכנין העונה ותומר סוויסה שיובש על הספסל של קרית שמונה בשנים האחרונות ופורח העונה ברמה"ש.

יום חמישי, 15 בדצמבר 2011

תנו לגדול בשקט

מי שכבר הספיד את מהפכת הצעירים של איווניר ומכבי ת"א כדאי שיחכה קצת, לאחר שמסכמים את קמפיין הליגה האירופית של הקבוצה מגלים נתון די מעניין - חמישה מתוך שבעת השערים שהקבוצה הבקיעה הובקעו ע"י הדור הצעיר - קהת ולוגסי כבשו מול בשיקטאש, מיכה , עומר ורד ומואנס דאבור כבשו מול קייב ( קולאוטי ועטר הוסיפו שער כ"א).

מיכה, קהת ולוגסי- שער לכל אחד בליגה האירופית

נכון שהליגה האירופית השאירה טעם חמוץ  (הגרלה קשה מאוד), אבל אם נתחשב בעובדה ששנה שעברה הצעירים הללו עוד שיחקו בליגת הנוער ובעובדה שעד שלב הבתים מכבי רשמה ניצחונות מרשימים וביניהם על פנאתינאיקוס אז יש סיבה לאופטימיות. אמנם בועת האופוריה של פתיחת העונה התפוצצה אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שזהו דור שחקנים סופר מוכשר.

מכבי ת"א כבר יצאה ממאבקי האליפות והיא חייבת להמשיך במגמה הזו של הצערה גם אם זה יבוא על חשבון תוצאות כפי שכבר קרה במפגשים נגד נתניה קייב ובשיקטאש שבהם  בלטו חוסר הניסיון ( במיוחד האירופי ) והנאיביות. אז נכון שדאבור וקונאטה מפספסים בלי הפסקה, המשחק של לוגסי מאופיין בהרבה שחצנות וחוצפה ודור מיכה מתקשה לשחזר את היכולת של תחילת העונה אבל זה שכר הלימוד שעל מכבי לשלם.

ניר לוין שאמון על המשך הדרך שאיווניר התחיל הוא המאמן המושלם כרגע לתפקיד. לוין שכבר הוכיח בעבר ( שני גביעים  ) שבעונה בלי ציפיות הוא מצליח להוציא מהקבוצה את המיטב ויחד עם האוריינטציה הטבעית  שלו לצעירים כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער, האמון בצעירים צפוי להמשיך ולהתבסס - יש למה לחכות.




יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

סטירה מצלצלת

הלינץ' שעשו אוהדי בית"ר בסדרן/מאבטח חייב כבר להדליק נורה אדומה אצל הלוזונים בהתאחדות אחרת יקרה פה אסון, נכון שגם המאבטח לא נקי באשמה עפ"י קטעי הוידאו אבל לנוכח העובדה שהוא הותקף פיזית ומילולית ע"י עשרות אוהדים זועמים אני יכול להבין את ההתנהגות שלו, למעשה, אני לא יודע מה אני הייתי בסיטאוציה שכזו.

צפו בהתפרעות אוהדי בית"ר נגד בני יהודה (11.12.2011)
 http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=852955

האירוע שלשום הוא כבר האירוע הרביעי רק העונה שבו מעורבים אוהדי ירושלים וזאת מבלי להזכיר את ההיסטוריה "המפוארת" והמוניטין שיש לאוהדי הקבוצה.


מחזור 1    30.8.2011

התפרעות אוהדים במשחק החוץ מול הפועל ב"ש. עפ"י משקיף המשחק אוהדי בית"ר עקרו כיסאות והשליכו לעבר האוהדים המקומיים- העונש היה קנס של 10,000 ש"ח.

מחזור 6  24.9.2011 


ההפסד 2:1 להפועל פ"ת גרר התפרעות אוהדים ופגיעה ברכבי השופטים לאחר שאלו יצאו מהאיצטדיון הלאומי
 -  העונש היה קנס של 40 אלף שקלים בפועל ומשחק ללא קהל על תנאי לתקופה של שנה.

תמונה אופיינית בסיום משחק



מחזור 10    30.10.2011

הפסד לרמת השרון 1:0 גרר מהומות של אוהדים בתוך יציע הכבוד של איצטדיון ר"ג. עפ"י משקיף המשחק, היה ניסיון לפגוע באיציק קורנפיין וזה הוברח החוצה,בסיום המשחק היה גם ניסיון להיכנס לחדר ההלבשה- ההתאחדות החליטה לא להעמיד את הקבוצה לדין.
צפו בכתבה מהמשחק:
http://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast/Article-4cdb28820ab5331017.htm


ושלשום ,כאמור, קרה המקרה הרביעי והחמור ביותר שבו תקפו אוהדי בית"ר את המאבטח בהפסד 3:0 לבני יהודה בבלומפילד.
אני לא יודע מה יהיה העונש שייקבע ע"י ההתאחדות אבל נדמה לי שצריך כבר לעשות מעשה משמעותי בנושא הזה, כשאני אומר משמעותי הכוונה היא להורדת הקבוצה ליגה או הפחתה משמעותית של נקודות. הנהלת הקבוצה צריכה לעשות חושבים וחריש עמוק על מנת להוקיע את החלק האלים של אוהדיה ובינתיים הקבוצה והאוהדים חייבים לקבל סטירה מצלצלת. נמאס לי לשמוע פרשנים שהופכים את בית"ר לפרה קדושה ואומרים בכל תחילת עונה כמה חשוב שבית"ר ירושלים תהיה בליגת העל - איפה כל הפרשנים הללו אחרי כל התפרעות?
גם באופן המקצועי אני חושב שירידה לליגה הלאומית יכולה לעשות לקבוצה רק טוב והיא תוכל לבנות את עצמה מחדש תוך דגש על הצעירים.
אני יודע שרוב אוהדי בית"ר לא יסכימו עם דברי אבל אני בטוח שיש הרבה שכן, בכל אופן שמישהו מהתאחדות יתעורר ויעשה מעשה לעזאזל! לפני שיהיה מאוחר מידי.

האחריות כולה שלו

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

ביזיון "המושבה"

רקע:

איצטדיון "המושבה" הוא חלק מהגל החדש של איצטדיון חדשים ומשופצים בארץ. אחרי האיצטדיון החדש בעכו  וטדי המשופץ "המושבה" הוא האיצטדיון השלישי שנחנך ב-2012. האיצטדיון שעלות בנייתו הייתה 200 מיליון ש"ח בא להחליף את איצטדיון ה"אורווה" הידוע לשימצה, הוא מכיל 11,500 צופים (בשלב הסופי אמור להכיל 20,000 צופים) ומתגאה בנגישות הגבוהה שלו - קרוב לתחנת הרכבת קריית אריה ולכבישים 4,5 המרכזיים ( מכיל גם הרבה מקומות חנייה).

אירופה במלאבס





עד כה הכל טוב ויפה אבל משחק הבכורה ה"חגיגי" בין מכבי פ"ת והפועל עכו שהיה אמור לחנוך את האיצטדיון בעצם שיקף את הבעייתיות שבו -  למשחק הגיעו לא יותר מ- 1600 צופים! (עם פירגון קל).
אם מסתכלים קדימה אל עבר העונה הבאה קשה להיות אופטימים - הפועל פ"ת היא מועמדת בטוחה לרדת ורק נס סטייל בני יהודה יכול להציל אותה בעוד שעל הקהל של מכבי פ"ת אין מה להרחיב  ומה שנקבל בעונה הבאה זה משחקי בית של מכבי פ"ת ללא קהל ומשחקי צמרת בליגה הלאומית בין הפועל פ"ת לאום אל פאחם או מכבי ב"ש.
גלגל ההצלה של האיצטדיון יכול להגיע מהעובדה שבמסגרת גל השיפוצים בארץ גם בלומפילד מיועד לעבור שדרוג בעונה הבאה ואחת מהקבוצות מת"א אמורה לארח ב"מושבה" ( השנייה באיצטדיון החדש בנתניה). גלגל ההצלה השני הוא אליפות אירופה עד גיל 21 שתתקיים בארץ בקיץ 2013 ו"המושבה" צפוי לארח את אחד ממשחקי הגמר.
יש מי שיראה את החלק המלא של הכוס ויסתנוור מהאיצטדיון ויש מי שראה את המשחק אתמול ונהנה מהביזיון.


יום שלישי, 6 בדצמבר 2011

מאמן השוערים החדש

נקרא responseball או בעברית כדור תגובה. לכל מי ששיחק בילדותו כדורגל תמיד היה שלב שהכדור היה מתחיל ל"הצמיח" בליטות שהן בעצם יציאה של הגומי הפנימי בכדור - ברוב המקרים לא היה מה לעשות עם הכדור והייינו זורקים אותו. בבריטנה דווקא ראו את הפוטנציאל בכדורים "הדפוקים" הללו והחליטו לפתח כדור מיוחד לאימוני שוערים.

הכדור מימין

כדור ה"גבשושיות" הזה פותח בבריטניה בשיתוף פעולה עם שחקני כדורגל ומאמנים מהפריימרליג וקבוצות כמו ליברפול , ווסטהאם וברנלי מאמנות בעזרתו את שועריהם. מבנה הכדור מדמה את ההשפעה של כר דשא לא טוב על מעופו של הכדור, הוא משפר את הקוארדינציה של השוער, את התגובה, משפר יכולות מוטוריות נוספות ובכלל, מוסיף עניין וצבע באימונים.

צפו בכדור באימוני בני יהודה:



צפו ב- responseball :





יום ראשון, 4 בדצמבר 2011

עוסקים בתפל

כמו כל קבוצה מובילה בארץ גם מכבי ת"א שואפת להיקרא קבוצה "אירופאית" אבל נראה שהשנה היא בוחרת להתמקד בתפל ולא בעיקר.דוגמה לכך היא מבול מסיבות העיתונאים שהקבוצה עורכת העונה.כמעט לכל משחק העונה - ליגה ואירופה נערכת מסיבת עיתונאים שלרוב היא באמת מיותרת, מה גם שבכל מסיבת עיתונאים נאמרים בסופו של דבר אותם הדבריםנדמה כאילו מכבי ת"א חתמה על חוזה עם אתר וערוץ ONE  כדי שזו תמלא את לוח השידורים של הערוץ. באמת צריך מסיבת עיתונאים לפני משחק "חשוב" מול מ.ס אשדוד? התשובה היא די ברורה. אפילו מכבי מהכדורסל שהיא באמת שם גדול באירופה לא עושה מסיבת עיתונאים לפני משחק ליגה ואפילו לא לפני משחק יורוליג.
מכבי עדיין לא ברצלונה, מדריד או ארסנל ואת מסיבות העיתונאים עדיף שתצמצם לפתיחת העונה או למשחקי הליגה האירופאית.


חוזרים על אותם דברים
לכל מסיבות העיתונאים אפשר להוסיף גם את הנסיעות המיותרות לבתי המלון, האם באמת צריך לינה בבתי מלון לפני משחקים כאשר המגרש הרחוק ביותר מבלומפילד זה המגרש בקריית שמונה שנמצא מרחק של שעתיים וחצי? בפעם האחרונה שמכבי יצאה ל"צימר" בצפון היא חזרה עם הפסד 2:1 לקרייה. האם מכבי בכדורסל ישנה בבית מלון לפני משחק ליגה בנהריה?

מה הקבוצה צריכה לעשות במקום?

1. קבוצת בת- הגברת מאמצים למצוא קבוצת בת בליגה השנייה או השלישית עם מתקנים ראויים. כך שחקנים צעירים  שמסיימים גיל נוער יוכלו להפלט לקבוצה שנמצאת תחת החסות של המועדון ולהשתפשף תחת עיניים בוחנות.
2. שדרוג הצוות המקצועי- ניתן להוסיף עוד אנשי רפואה ומיכשור טכנולוגי למועדון על מנת למנוע פציעות או "עומס" (ממש) שמאפיין את הקבוצה.

שדרוג הצוות המקצועי
3. שיפור מערך סקאוטינג- ברור שלקבוצות ישראליות מאוד קשה למצוא שחקנים צעירים ומבטיחים (מציאות). מערך סקאוטינג מעובה יכול לצמצם את המגבלות - שליחת אנשים לשהות ארוכה במדינות זולות כמו דרום אמריקה ואפריקה, מעקב אחרי ליגות נמוכות בישראל ומעקב אחרי ליגות הנוער והנערים.

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

ביצת קינדה

כמו הרבה משחקי גביע הטוטו בתחילת העונה שחקנים צעירים מקבלים במה טובה להפגין את כישוריהם אבל אף אחד לא ציפה ששחקן אלמוני בן 17 ירשם במחברות הסקאוטים במהירות כזאת. מדובר על גדי קינדה בן ה-17 ממ.ס אשדוד שזכה למחמאות מהפרשן איציק זוהר במשחק מול בית"ר ירושלים בגביע הטוטו. השחקן הפגין בגרות מרשימה והיה השחקן הבולט במיוחד במחצית הראשונה.
כבר משווים אותו לברוך דגו. קינדה
 אחרי ברוך דגו ורחמים צ'קול, קינדה הוא הכישרון ממוצא אתיופי השלישי שמגיע מעיר הנמל. הוא מתופקד כקשר התקפי-שחקן זריז מאוד,נע ללא הפסקה ובעל ראיית משחק משובחת. קפטן הקבוצה דוד רביבו טוען שקינדה מזכיר לו במשחקו יותר את אייל ברקוביץ' מאשר את אחיו חיים.קינדה מפוצץ כישרון אבל כבר כמו שחקנים אחרים ממוצא אתיופי , החיסרון הבולט שלו הוא חוסר הפיזיות - אספקט שיצטרך לשפר על מנת לממש את הפוטנציאל.
עונת 2011-2012 היא עונתו הראשונה שהוא מקבל חשיפה ולדעתי כבר בקיץ הקרוב הוא הולך להיות מלפפון חם ועשוי לעשות את הדרך לת"א כפי שעשה ברוך דגו בגיל שלו.

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

למלא את החסר

ה"רומן" של דוידוביץ' עם מכבי חיפה, הטעויות הבלתי פוסקות של שטראובר והירידה ביכולת של דודו אוואט במאיורקה מסמלים את הדעיכה של דור השוערים הנהדר שחווינו בשנים האחרונות. את החלל שנוצר היו אמורים למלא שוערים כמו דודו גורש, חיימוב, הרוש, לויטה ודני עמוס אבל למעשה השוערים הזרים הם אלה שנתנו כאן את הטון ובמיוחד שוערי נבחרת ניגריה- אניימה את איינוגבה את אג'ידה. השוערים הישראלים שציינתי הם שוערי ליגה הטובים אבל עדיין לא עשו את קפיצת המדרגה ואולי גם לא יעשו ( אם ניקח בצד את אריאל הרוש).
המצב הבעייתי הזה מאלץ אותנו לילטוש עיניים אל עבר הדור החדש של השוערים ובראשם ברק לוי, בוריס קליימן ורם שטראוס.

ברק לוי - מכבי ת"א שנתון 93

השוער המוכשר מבין השלושה,אמנם מאוד צעיר אבל כבר צבר טונה של ניסיון בבוגרת ובנבחרת הנוער. עוד לפני שהוא סיים את עונתו הראשונה בנוער של הצהובים הוא כבר רשם מספר הופעות בבוגרת על חשבונו של שטראובר המאכזב. נחשב לבן טיפוחיו של אובארוב ומתחיל כבר לבסס את עצמו כשוער הראשון של מכבי. העונה: 8 משחקים ( 3 בגביע הטוטו ).









בוריס קליימן - הפועל ת"א שנתון 90

השוער ה"וותיק" יותר. גדל במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא וסומן כבר אז כהבטחה גדולה. לאחר העונה הראשונה שלו בבוגרים של כפר סבא הוא נרכש ע"י הפועל ת"א והושאל למכבי הרצליה וכפר סבא. העונה הוא משמש כשוער השני לאפולה אדל בהפועל ת"א וממעט לקבל דקות. שותף לחילוף התמוה של קשטן כשהכניס אותו במקום אדל בניצחון 0:6 על ראשל"צ בדקה 80. העונה: 3 משחקים ( 2 בגביע הטוטו).




רם שטראוס- עירוני בת ים ( מושאל ממכבי חיפה) שנתון 92

מוכר לחובבי הכדורגל כאחיו של שוער עבר אחר - שגיא שטראוס. נחשב לשוער הנוער המוכשר ביותר מאז תום אלמדון שצמח בחיפה בשנים האחרונות. העונה הוא משחק ( בהשאלה ) במכבי עירוני בת ים מהליגה הלאומית עם מאמנו מקבוצת הנוער איתי מורדכי שהביא אותו איתו. העונה: 17 משחקים (6 בגביע הטוטו).

יום שלישי, 22 בנובמבר 2011

שווים אליפות

הרבה זמן צמרת ליגת העל לא הייתה צמודה כמו העונה, נכון שמדובר על מחזור 12 אבל העונה נדמה שיש הפתעה באוויר. שלושת הגדולות רחוקות משיאן ,אני נוטה להאשים את בכך את עוול הליגה האירופית שכן לא זכור לי עונה ששלושת הגדולות פתחו אותה ביכולת ירודה כל כך.
אז מי תיקח אליפות השנה שואלים? מבין הקבוצות הגדולות נדמה שהפועל ת"א היא הפחות גרועה ואכן היא מובילה את הטבלה, אבל יש לי תחושת בטן שההפתעה תבוא מבין הקבוצות האחרות שמאכלסות את הצמרת - קריית שמונה (מקום שני), הפועל עכו (מקום שלישי) ומכבי נתניה(מקום רביעי).
את התשובות נקבל רק בחודש מאי אבל רציתי להביא בפניכם את השחקנים שהם האקס פקטור בקבוצות שלהם, ועל חלקם אולי לא שמעתם אפילו.

פאלצו'ק (מימין)
ניקלאס פאלצו'ק - הפועל עכו    

קשר/חלוץ בן 25 שהגיע בעונה שעברה לעכו על תקן של עולה חדש מארגנטינה. על פניו אין משהו מרשים במשחק שלו שנראה מסורבל ואיטי אבל שזה לא יטעה אותכם, פאלצו'ק ניחן בטכניקה טובה,יודע לשמור טוב על הכדור וחד ליד השער. כרגע הוא המבקיע המצטיין של עכו עם חמישה שערים ומתוכם שלושער מול הפועל חיפה.





אחמד סבע -מכבי נתניה


סבע (31) הוא אניגמה בכדורגל הישראלי, חלוץ שעד גיל 28 שיחק בבני לוד מהליגה השנייה, היה מבקיע מצטיין אבל לא משך תשומת לב מיוחדת. את הקפיצה הוא עשה במכבי נתניה ומאז הוא לא מפסיק לכבוש. סבע משלב פיזיות, ניידות וסיומת קטלנית ברחבות, העונה הוא חתום כבר על תשעה שערים.




דושאן מאטוביץ'- קריית שמונה

השחקן האלמוני מהשלושה, מגן שמאלי סרבי בן 28 שהגיע העונה מאקרנאס שבליטא. למגן שהתחיל את הקריירה שלו בפרטיזן בלגרד תכונות כמעט מושלמות למגן, הוא מאוד שקט במשחק שלו והאתלטיות מאפשרת לו לבוא לידי ביטוי בהגנה ובהתקפה.הוא חלק מרבעיית ההגנה הנהדרת של קריית שמונה שספגה רק 7 שערים עד כה (שנייה להפועל ת"א).


ההימור שלי היא שההפתעה (אליפות?) תבוא מצד נתניה המסוכנת או קריית שמונה בעלת הגנת הברזל , אבל כבר עכשיו ברורה התרומה של שחקנים אלה.


יום שבת, 19 בנובמבר 2011

"השקיע והתאמץ היום"

זהו המשפט הנפוץ ביותר שאומרים הפרשנים שלנו כאשר שחקן ישראלי שוכב על הקרקע , מניף רגלו מעלה וזועק לחברו שימתח לו את הרגל. המינוח המקצועי לתופעה נקרא התכווצות שרירים. תופעה זו מתרחשת כאשר גוף האדם לא מצליח לפרק את חומצת החלב שהשרירים מייצרים בעת מאמץ- במילים אחרות ,ההתכווציות מתרחשות כאשר השחקן לא בכושר.
במשחק הליגה האחרון בין מכבי ת"א לבית"ר ירושלים שחקני ירושלים החלו ליפול כמו זבובים כבר בדקה ה-70 למשחק. גם שדר המשחק וגם פרשן המשחק (נוימן כמובן) לא הפסיקו לשבח את שחקני ירושלים  שהתאמצו והצליחו להוביל ולנצח את הקבוצה ה"מפחידה" מת"א. שאלתי את עצמי , איך שני הליצנים בעמדת השידור לא מתייחסים לכושר המזעזע של שחקני בית"ר שלא מצליחים לסיים משחק כאשר הליגה כבר במחזור ה-12 שלה, האם רק אני ראיתי את הבושה הזו?
שבועיים לאחר מכן יצא לי לראות את השידור בליגה הלאומית בין אום אל פאחם לבין אשקלון. בדקה ה-85 שחקן של אום אל פאחם שכב על הקרקע עקב התכווצות שרירים והדבר היחידי שהפרשן (אלון מזרחי) הצליח להגיד היה ש"ניכר שהשחקן התאמץ היום".

מראה שכיח בארצנו
אולי הגיע הזמן ששדרנים והפרשנים יגידו לנו את האמת שכן רוב הפרשנים היו בעברם שחקני כדורגל וחוו תופעה זו על בשרם. הייתי רוצה לשמוע יותר ביקורת על שחקן שלא יכול לסיים משחק ופחות שבחים על כך שהתאמץ!.
בינתיים  למי שנמאס מהתופעה הזו אני ממליץ לצפות בכל ליגה שהיא לא השישית באירופה.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

להפיק לקחים

בטורניר האחרון שנערך בארץ השתתפו נבחרות הנור של ישראל,צ'כיה,סרביה וליטא. ישראל אכזבה בטורניר ,סיימה מקום שלישי והצליחה להעלות בזכות ,אפשר לומר, חוקי המפעל ומעט מזל.
נבחרת הנוער הנוכחית לא משופעת בכשרונות רבים ונדמה שרוב חובבי הכדורגל בארץ לא מכירים כלל את השחקנים. אם בכל זאת נחפש שחקנים בולטים יותר, אפשר להבחין  בשני שחקנים שכבר משחקים בקבוצות אירופאיות.
מדובר על עומרי אלטמן שמשחק בנוער ובמילואי פולהאם האנגלית ובקני סייף מהנוער של מינכן 1890 הגרמנית.
כמו שחקנים ישראלים קודמים שיצאו בגיל מוקדם (לפני הצבא) , גם אלטמן וסייף יצאו לאירופה בגיל צעיר על מנת לשחק ולהתפתח בתנאים אופטימלים ולהשתפשף ברמות הגבוהות ביותר.


קני סייף
עומרי אלטמן


ההנחה הרווחת בארץ היא שצריך לשאוף ששחקנים צעירים יצאו שכמה שיותר מוקדם לאירופה . על פניו ההנחה נשמעת כהגיונית ביותר אולם אם בוחנים אותה מספיק לעומק מסתמנת כשגויה.
ההוכחה הטובה ביותר היא שרוב השחקנים שיצאו בגלאים מוקדמים לא הצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם לעומת שחקנים שיצאו בגיל מאוחר יותר .
שחקנים כמו סאסי ודהאן (דורטמונד), שי בירוק ויוסי בניון (אייקס),גיא אסולין (ברצלונה), ניר מנצור (ריאל מדריד), נס זמיר (אלבסטה), בן סהר (צ'לסי), אלי זיזוב (לבסקי סופיה) התחילו כהבטחות אולם לא הצליחו להשתלב בקבוצות שלהם כשחקנים בוגרים וחזרו לארץ.
כמעט כל השחקנים שהצליחו בזירה האירופאית יצאו בגיל מאוחר יותר, בגילאים 22-25. שמות כמו חיים רביבו, אייל ברקוביץ', יוסי בניון, דודו אוואט, טל בן חיים, נאתכו, ברדה יצאו לאחר שהם השאירו חותם בליגה שלנו וצברו ביטחון.

אמנם קשה לשחק צעיר לסרב להצעה מחו"ל ועוד כשהיא מגיעה בשלב מוקדם כל כך, אבל אולי כדי לשקול אותה היטב לפני שקופצים עליה ,שכן לפעמים מומלץ להפיק מלקחי העבר.

יום רביעי, 16 בנובמבר 2011

לפרק את הנבחרת

יכול להיות שהמעטנו ביכולתו של השחקן הישראלי? עונת 2011-2012 תזכר כעונת היצוא הגדולה של הכדורגל הישראלי, לא פחות מ-40 שחקנים ישראלים יצאו לשחק ברחבי אירופה ובהרבה מהמקרים השידוך זוכה להצלחה. לצד הצלחות של שחקנים שהיו מהמובילים בליגה כמו ביברס נאתבו בקאזאן, ערן זהבי בפאלרמו, איתי שכטר בקייזסלאוטרן,בירם כיאל בסלטיק ותומר חמד במאיורקה ישנן גם הצלחות של השחקנים שנחשבו בינוניים יותר : דודו ביטון ומאור מליקסון בקראקוב,עדן בן בסט בברסט ואפילו יובל שפונגין בניקוסיה.

מליקסון וביטון במדי קראקוב

לצד ה"אופוריה" שפקדה את הכדורגל הישראלי, אם נוסיף את עליית שלושת הקבוצות לליגה האירופית, עדיין היצוא המדובר לא חילחל לנבחרת וקמפיין נוסף נחתם בטעם של החמצה.
לסיכום, אולי עכשיו אפשר להפסיק עם התירוץ הנדוש שהשחקן הישראלי נופל מהשחקן האירופאי ונתחיל להסתכל כבר לעבר המתקנים,החובבנות והעסקנות סביב הכדורגל הישראלי.
וחוץ מזה, אם שחקנים שמצליחים בחו"ל לא מביאים זאת גם לנבחרת אז אולי כדי לשלוח אותם לשחק בנבחרות אחרות (ע"ע: מליקסון) ולפרק את הנבחרת.

יום שני, 14 בנובמבר 2011

הבלם הטוב בכל הזמנים

 הנתונים של טל בן חיים לא מטעים- השחקן שעלה לקבוצת הבוגרים של מכבי ת"א כבר בגיל 17 רשם 183 הופעות בליגה האנגלית ובגביעים השונים באנגליה ואני כלל לא נכנס  לסכומים האסטרונומים שהרוויח. טל אף מחזיק ב-63 הופעות בנבחרת וכבר כמה שנים הוא העוגן של הנבחרת בהגנה ללא תחליף, אפשר לומר שהוא ה"יוסי בניון" של ההגנה אך ללא הערכה והתהילה שזכה יוסי.


בן חיים במדי צ'לסי
עם כל ההצלחה בקריירה רבים ממעיטים מערכו והוא לא זוכה להערכה בתקשורת כפי שזוכים לה יוסי בניון, דודו אוואט,וליגיונרים חדשים נוספים שצצים כעת בכל פינה. בנוסף אם נבחן זאת לעומק, בן חיים הוא הבלם היחידי,אולי פרט לאבי כהן ז"ל,שעשה קריירה מכובדת ורבת שנים באירופה ועוד בליגה הנחשבת לקשה בעולם. שאר הבלמים הגדולים בעידן המודרני כמו גדי ברומר, שמעון גרשון ואריק בנאדו עשו את כל הקריירה,יפה ככל שתהיה, בליגה הבינונית שלנו. המקרה של דקל קינן יכול השפוך אור על הצלחת בן חיים,גם קינן יצא לאנגליה לאחר עונות טובות במכבי חיפה והגיע לקבוצה קטנה. בניגוד לבן חיים הוא לא הצליח להתמודד עם עוצמת הליגה ואחרי חצי שנה ירד לליגת המשנה וכרגע עדיין לא מצליח לקנות לעצמו מקום בהרכב.
 הקריירה האירופית של בן חיים למודה גם אכזבות וגם הקמפיינים בנבחרת לא היו מזהירים אולם בן חיים הוא ללא ספק הבלם הטוב בכל הזמנים.


בולטון



   103 הופעות, ביסס את עצמו כשחקן הרכב והפך לבלם לגיטימי ומבוקש בליגה האנגלית.








צ'לסי



15 הופעות, הגיע כשחקן חופשי. תקופה שתזכר בגלל הסכסוך עם גרנט והפשלה מול טורס וליברפול.






מנצ'סטר סיטי


9 הופעות,הגיע בתחילת תקופת המליארדרים מאבו-דאבי.








סנדרלנד



5 הופעות









ווסטהאם


12 הופעות, חזר לשתף פעולה עם גרנט.









פורטסמות'


39 הופעות, עונה מטורפת, ירד איתה ליגה בעונה בלתי אפשרית והגיע לגמר גביע ה-FA.

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

זימון למילואים

בשנת 2002 החליטה ההתאחדות לכדורגל לבטל את ליגת המילואים בישראל מהסיבה שלחלק מהקבוצות לא היה סגל מספיק רחב על מנת להתמודד בליגת המילואים. הליגה הייתה מורכבת מקבוצות "בת" שייצגו קבוצות בעיקר מליגת העל. את הסגל מילאו שחקני נוער, שחקנים שלא קיבלו דקות משחק ושחקנים נבחנים.
בעולם המתכונת של ליגת מילואים מתקיימת בהרבה ליגות בכירות כמו אנגליה,ספרד וגרמניה. היום להרבה קבוצות בליגת העל יש סגל מספיק רחב על מנת להשתתף בליגה כזו או לפחות לבנות קבוצת בת שתשחק בליגות נמוכות- כמו בספרד וגרמניה והרווח יכול להיות גדול- אם ידעו ליישם זאת נכון.
דוגמה לקבוצה שהרוויחה מאוד מקבוצת המילואים שלה הייתה מכבי ת"א. ב- 2001 נבחן בקבוצת המילואים שלה רודריגו גולדברג הצ'ילאני שכבר שיחק במכבי בקדנציה קודמת וניסה את מזלו שוב לאחר פציעה קשה שעבר. מכבי החליטה לתת לו הזדמנות נוספת ושלחה אותו להתאמן ולשחק עם קבוצת המילואים. גולדברג חורר רשתות במילואים ועוד באותה שנה קיבל הזדמנות בקבוצה הבוגרת. הרווח הגדול היה בעונה אח"כ לאחר שזכה עם מכבי באליפות והיה מהשחקנים הטובים בליגה.

חותמת לשיטה.גולדברג
זו רק דוגמה אחת אבל ישנם עוד יתרונות:
1. דקות משחק- זו אפשרות טובה לתת דקות משחק לשחקנים שלא זוכים לשחק בדר"כ, אפשרות לשקם שחקנים שחוזרים מפציעה, לבחון בסבלנות שחקנים זרים ולראות לראשונה שחקני נוער.
2. מעקב נוח יותר- הרבה שחקנים שמסיימים גיל נוער נשלחים להשאלה בקבוצות מליגות נמוכות וזה מקשה על הצוות המקצועי של קבוצת האם לעקוב אחריהם. קיבוץ השחקנים הללו בקבוצה אחת יכול לעזור לצוות המקצועי להשגיח עליהם מקרוב.
3. מפעל הטוטו- אולי הקמת ליגת מילואים תמנע מקבוצות לשלוח לטוטו את קבוצות הנוער והשחקנים הנבחנים ותאפשר קצת יותר יוקרה ותחרותיות במפעל. זאת ,כמובן, במקביל לשינויים נוספים קרי פרס כספי גבוה יותר ומתן כרטיס לאירופה.

יום שבת, 12 בנובמבר 2011

מציאות במיליון יורו - עמנואל מ'בולה

בשנים האחרונות עם כניסת הקבוצות הגדולות בישראל לליגת האלופות ולליגה האירופית החלו להישפך יותר כספים מבעבר על שחקנים זרים, מכבי ת"א הוציאה כ- 800,000 אלף יורו על האריס מדוניאנין, השכנה האדומה הוציאה כ-900,000 אלף יורו על נוסא אייגבור וישנם עוד מקרים.
במחווה של רצון טוב, כותב הבלוג הזה החליט לעזור  למצוא את השחקנים שעשויים להגיע לליגה שלנו ובמחיר סביר של מיליון יורו.

עמנואל מ'בולה- Emmanuel mbola

השחקן הראשון שנדבר עליו הוא באמת מציאה. מגן שמאלי מנבחרת זמביה שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת בגיל 16! והיה לשחקן הצעיר ביותר שהשתתף באליפות אפריקה.

מ'בולה (מימין),במדי נבחרת זמביה
הקבוצה הראשונה שלו מחוץ לזמביה הייתה קבוצת  פיויק ירבאן מארמניה, ואחרי עונה אחת הוא כבר היה בתוכניות של ווסטהאם וטוטנהאם שלפי פרסומים הציעה עליו מיליון יורו. בסופו של דבר, באופן תמוהה, השחקן לא הגיע ללונדון ונדד לליגה המקומית בקונגו שם הוא משחק היום. קשה להאמין שהשחקן שמחזיק כבר ב-20 הופעות בינלאומיות בגיל 18 ישאר ביבשת השחורה עוד זמן רב. שווי השוק שלו היום עומד על 500,000 אלף יורו והקבוצה הישראלית הראשונה שתשים עליו יד תהנה ממציאה אמיתית.

צפו בביצועים שלו

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

לחזור מהדלת הקדמית

הרבה אנשים הרימו גבה שיובל שפונגין החליט לעבור לשחק בליגה הקפריסאית, אמרו שהוא גמר את הקריירה ( בגיל 23?!!!) ושהוא הולך לשחק בליגה חלשה יותר רק בשביל שכר גבוה יותר. שפונגין שהיה חלק מקבוצת הנוער של מכבי ת"א שלקחה אליפות עם שחקנים כמו שירן ייני, אורי שיטרית, תום מנשרוב,ליאור ז'אן הגיע מהר מאוד להיות שחקן הרכב בבוגרים של מכבי ואפילו הרשים במדי הנבחרת.
אולם כמו שהשיא הגיע מהר מאוד כך גם הגיע הנפילה- הירידה ביכולת ובביטחון  ושפונגין היה נראה כמו עוד הבטחה שלא תמומש. שפונגין הוצא מסגל הנבחרת וגם במכבי העדיפו לתת הזדמנות לדור מלול הצעיר. המגן הבין שהוא חייב לשנות כיוון ובעזרת הדרכון האסטוני שבידיו קפץ על ההצעה הרצינית הראשונה שהוא קיבל מאירופה- קבוצת אמוניה ניקוסיה, מקבוצות הצמרת של קפריסין.

שפונגין, לא הרבה מדברים עליו
 שפונגין נמצא בין הליגיונרים שזוכים לפחות חשיפה, הליגה הספרדית, איטלקית ואפילו הרוסית יותר מעניינות מהליגה הבינונית אצל השכנה שלנו אבל נא לו להפחית מההצלחה שלו.
 אמוניה ניקוסיה נמצאת אחרי 9 מחזורים במקום הראשון בליגה, 6 נק' מהיריבה אפועל ניקוסיה-מפתיעת ליגת האלופות ו 10 נק' מאנרתוזיס ולשפונגין יש חלק בזה. מהבחינה האישית יובל הפך להיות המגן הפותח של הקבוצה ולרשותו כבר שני שערים עם יכולת יציבה.
היכולת הטובה גרמה לזימון מחודש בעידן פרננדס ואחרי ניסיונות תמוהים עם אלמוג כהן ואלרואי כהן בעמדת המגן הימני נראה שסוף מצאו את השחקן המתאים ביותר לאייש עמדה זו ויובל הוכיח זאת עם משחק מעולה בנצחון על לטביה בחוץ.

הקהל של אמוניה, מוליכת הליגה

לאחר שאנשים בארץ מיהרו להספידו שפונגין ממשיך להתקדם ולהבטיח שלארץ הוא יחזור רק מהדלת הקידמית.


יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

בודד במערכה

עמדת המגן השמאלי תמיד היה תפקיד בעייתי בכדורגל הישראלי, מאז ימי גרייב וקייסי ( ואולי גם בן-דיין ) לא קם בארץ מגן שמאלי אשר ראוי למלא את העמדה הזאת במדי הנבחרת. אולי בגלל זה מאמן הנבחרת לואיס פרננדס החליט לתת הזדמנות למגן השמאלי בן ה-19 טאלב טוואטחה.  המגן שגדל במכבי חיפה מוכיח השנה שהוא ללא ספק המגן השמאלי המוביל בארץ, כמעט ללא מתחרים. המגן כבר בעונה הקודמת הוכיח שיש לו משהו אחר,חוצפה מסויימת, הוא מילא בהצלחה את הבור שהשאיר פיטר מסיללה בעקבות פציעה והיה שותף באליפות של עונת 2010-2011.

לא מפסיק לרוץ -טאלב טוואטחה

מי שראה את המשחק של חיפה מול גנק בר"ג ראה בעצם מי זה טאלב, לטובה ולרעה. במשחק ראו מגן שלא מפסיק לרוץ לרגע ותומך כל הזמן בהתקפה- משחק בעצם כקיצוני לכל דבר, קל רגליים ונחוש. החלקים שטאלב צריך לשפר על מנת להיות באמת מגן ברמה הכי גבוה הם  ההגנה ( תוך הוספת מסת שריר ) והמסירה האחרונה, במשחק מול הבלגים מעט מאוד מהמסירות שלו היו מדוייקות והובילו למצבים.
ימים יגידו איך טאלב יתפתח, אבל כבר בגיל 19 הכל יודעים מי המגן השמאלי הטוב בארץ.

התקווה של השרון

לפני שנתיים באיצטדיון בהרצליה נפגשו קבוצות הנוער של מכבי הרצליה והפועל רעננה למשחק על העלייה לליגה הלאומית לנוער. האיצטדיון היה מלא בכ-2000 אוהדים והמשחק ענה על הציפיות ממנו אולם לא מהבחינה החיובית. המשחק היה חם ומלא אירועים שבסופו נערי רעננה ניצחו 2:0 לאחר שלהרצליה הורחקו 4 שחקנים ולאחר שהשופט סיים את המשחק לפני הזמן מכיוון שלהרצליה לא נותרו מספיק שחקני שדה על מנת לסיים את המשחק.
לשתי הקבוצות היו באמצע המגרש שני קשרים מרכזיים בולטים - מיקי סרושטן הרענני ותום מונד ההרצלייני.

תום מונד
היום, שנתיים אחרי, שני השחקנים הללו משחקים תפקידי מפתח בקבוצות שלהם, למרות שכל אחד התפתח קצת אחרת.

תום מונד פרץ כבר בעונה הקודמת שהייתה עונתו הראשונה בבוגרים של הרצליה והגיע אף לסגל הנבחרת הצעירה של ישראל-הישג שלא הרבה שחקני ליגה לאומית מגיעים. תום הוא שחקן יותר התקפי ממקבילו הרענני וניחן בטכניקה וראיית משחק משובחת. העונה הוא שחקן הרכב לגיטימי והיה כבר אחראי על שער הניצחון של הרצליה מול בת-ים בתוספת הזמן.

מיקי סרושטן (משמאל)
ההתפתחות של מיקי סרושטן  היתה איטית יותר אולם השנה הוא הפך להיות הבורג המרכזי בקישור ההגנתי של רעננה. מיקי הוא קשר הגנתי גבה קומה ומאוד פיזי- גרזן כפי שכמה אוהבים לתאר.

שני השחקנים שגדלו בשרון ועדיין סוחבים את המפגש ההוא לפני שנתיים מהווים את התקווה הגדולה של שתי הקבוצות הסימפטיות מהשרון.

הקיצוניים החדשים

לאט לאט בלי שאנו שמים לב מתפתחים בישראל שני שחקנים צעירים שהאחד כבר מככב במדי הפועל עכו והשני מככב במדי הנוער של מכבי ת"א. מדובר על סנטיאהו סולליך שמשחק בהפועל עכו בליגת העל ( מושאל ממכבי חיפה) וגאל מרגוליס שמוביל את מלכות השערים בליגת הנוער ( שמונה שערים משמונה משחקים). לשניהם הרבה קווי דימיון: שניהם משחקים כקיצוניים בצד ימין, שניהם סופר מהירים ובעלי טכניקה מרשימה ושניהם שיחקו בבוגרים בגיל מאוד צעיר- מרגוליס ערך את הופעת הבכורה שלו בגיל 16.5 במחזור האחרון של עונת 2010-2011 וסולליך כשהיה בן 18.
סולליך

סולליך מטביע את חותמו בליגת העל והוא הבורג המרכזי בעונה המוצלחת של הפועל עכו עד כה.במאזנו 5 שערים ( 4 בליגה) עד המחזור ה-11, מכבי חיפה עשתה צעד נבון שהשאילה אותו לעונת התחשלות והוא בהחלט מראה סימני התקדמות מרשימים, מלבד ליכולות שלו הוא מראה בגרות ומוסיף יצירתיות לעכו.לדעתי כבר בעונה הבאה הוא יהיה מהשחקנים הטובים בליגה- במדי מכבי חיפה.

סולליך
מרגוליס


השחקן האלמוני מבין השניים אולם מי שעוקב אחרי ליגת העל לנוער בשנתיים האחרונות  יודע להגיד שהוא השחקן הטוב ביותר בנוער. הדבר המרשים אצל מרגוליס הוא הפיזיות והמהירות שלא אופייניים לשחק בן 17.5, מה שיותר מרשים הוא שאת הופעת הבכורה שלו בבוגרים הוא עשה בגיל 16.5 ואפילו סחט פנדל.
מרגוליס אף זכה להתעניינות מצד צ'לסי שזימנה אותו למבחנים.את ליגת הנוער הוא מוביל עם שמונה שערים מתוך שמונה משחקים ואף אחראי לכמה בישולים וסחט עוד 2 פנדלים בעת שקבוצתו נמצאת במקום הראשון.
מרגוליס מול נתניה

אליפות אירופה לנבחרות צעירות
אליפות אירופה לנבחרות צעירות שתתקיים בארץ ב-2013 יכולה להיות במה מצויינת כדי להפגין את היכולות שלהם גם מול המקבילות מאירופה, בכל מקרה אל תשכחו מתי שמעתם בפעם הראשונה על הצמד סולליך את מרגוליס.